הכל התחיל כמו סתם ידידים,
רק הינו מעט יותר קרובים...
לא היה מתח לא היה משיכה,
לא היה שום סימן שיגיד לנו,
שפה יהיה אהבה...
עד שראיתי משהו בעיניך שסימן לי סימן,
אלו היו ימים שמילאו את חיי באושר,
והחזירו צבע ללחי,
אלו היו ימים שהסעירו את חיי,
וכמה ימים שהסתיימו כמו שהתחילו,
אבל תמיד יש היה ויהיה לך מקום בליבי.
מתי שתרצי לחזור תמיד יקבל אותך בחזרה.
כמו שאת,את אהבתי הראשונה...
ההתמדדות היא לא קלה
והגעגוע הוא דבר קשה,
אהבה בדרך כלל טובה
אבל לי כאבה.
הזיכרונות תמיד עולים,
מכל מקום שהינו בו ביחד,
מכל דבר שעשינו תמיד עולה זיכרון,
זיכרון עצוב!
החברים אומרים "הזמן ירפה את הכאב"
אבל אצלי זה לא עובד,
חודש מאז שראיתי אותך לאחרונה,
ושבוע מאז שהפנמתי את הפרידה,
מסתכל לאחור בפעם האחרונה...
הילדים סופרים ימים של יחד,
ואני סופר ימים של חוד,
סיפור עצוב!
אבל תמיד יש היה ויהיה לך מקום בליבי.
מתי שתרצי לחזור תמיד יקבל אותך בחזרה.
כמו שאת,את אהבתי הראשונה...
זה היה כמה ימים שהתחילו כמו שנגמרו
אבל תמיד..את תיהיי אהבתי הראשונה...
;){kind=link}