הרגשה שאני מרגיש.
עד הזמן האחרונה היה לי מאד קשה להוציא החוצה את מה שאני מרגיש,
את הכתיבה גיליתי בתוכי לפני שלוש שנים,
שעברתי איזה משהו,ולא הצלחתי לדבר על זה,
ולא ידעתי איך להוציא את זה החוצה,
וזה ממש הפריע לי בתוכי,
ואיך שהוא פתחתי את פלאפון ופשוט התחלתי לכתוב את מה שאני מרגיש,
וזה הרגיש לי טוב,הרגיש לי הקלה מסוימת,
הרגשתי שאני יכול להגיד מה שאני חושב,
בלי לחושב לפני שאני מדבר,
ואחרי זה אפילו הצלחתי לכתוב שיר,מהרגשה שהרגשתי,
וזה פשוט דבר מדהים!!!
ומאז כל פעם שמשהו הפריע לי,
או סתם רציתי לסדר לעצמי משהו בראש אז אני כותב אותו,
וזה עוזר לי להתמודד עם המצב שאני נמצא בו,
ולהבין את עצמי הרבה יותר טוב,
ובהרבה מקומות זה ממש הציל אותי,וכאלה רגעים לא חסר לי...
אבל הייתה לי בעיה,לא יודע אם אפשר לקרוא לזה בעיה,
לא הייתי מראה את זה לאף אחד,
מה שאני כותב נשאר לעצמי ורק לעצמי,
לא היה לי את האומץ לפרסם משהו על מה שאני באמת מרגיש,
אפילו בלוג אנונימי לא היה לי את האומץ לפתוח,
ואף אחד לא הייתי משתף...
מבחוץ הייתי משדר עסקים כרגיל הכול טוב,
תמיד שמח,
תמיד מחייך,
תמיד טוב לי,
בקיצור הכול "ורוד".
ובתקופה האחרונה יצא לי להראות את הדברים שלי לכמה אנשים שהרגשתי שאני יכול לשתף אותם,
בהתחלה זה ממש היה לי קשה לשתף,והרגיש לי לא נכון,
אבל בכל אופן שיתפתי והראיתי את זה לכמה אנשים,
וראיתי שיש עוד רמה להקלה שזה יכול לגרום לך,
פתאום אנשים יותר מבינים אותי,
ופתאום היה לי חשוב לי,
מה הם חושבים על מה שאני כותב,
אז זה נתן לי את הדחיפה לשתף את הכתיבה והיצירה שלי עם עוד אנשים...
ותמיד היה לי חלום שיהיה לי בלוג באיזה מקום ועכשיו הגשמתי אותו...
ויש לי פה בלוג שאני מפרסם את היצירה שלי...
;){kind=link}